רבי יצחק אייזיק חבר
תקמ"ט–תרי"ג
רבי יצחק אייזיק חבר זצ״ל (תקמ״ט–תרי״ג; 1789–1852) היה מגדולי חכמי ליטא, פוסק, מקובל ומחבר פורה בנגלה ובנסתר. הוא נולד בהורודנה וכיהן כרב בכמה קהילות בליטא, ולימים שימש כרבה של סובאלק.
כבר בצעירותו זכה ללמוד אצל רבי מנחם מנדל משקלוב, מגדולי תלמידיו של הגאון מווילנה. בשל כך נחשב לאחד המוסרים המרכזיים של תורת הגר״א בדור שלאחר תלמידיו הישירים, ואף נודע בכינוי „פה שלישי להגר״א” – כלומר, תלמידו של תלמיד הגר״א וממנחילי שיטתו.
גדולתו של רבי יצחק אייזיק חבר התבטאה בשילוב נדיר של נגלה ונסתר. לצד תשובותיו וחידושיו בהלכה ובתלמוד, עסק בהרחבה בקבלה ובביאור שיטתם של האר״י, הגר״א והרמח״ל. בין ספריו הידועים נמנים פתחי שערים, בית עולמים, ברית יצחק, שיח יצחק, בנין עולם, מגן וצינה וסדר זמנים. חיבורו פתחי שערים, למשל, משמש מבוא שיטתי לתורת הקבלה ומשלב בין דרכי האר״י, הגר״א והרמח״ל.
כתביו מעידים על בקיאות רחבה, עיון חריף ונטייה לבנות מהלך שיטתי מתוך מקורות רבים. בעולם הקבלה נחשב רבי יצחק אייזיק חבר לאחד המפרשים החשובים של מסורת הגר״א, ובעולם ההלכה הותיר אחריו חיבורים ותשובות העוסקים במגוון רחב של סוגיות.
הוא נפטר בכ״ט בחשוון תרי״ג, בשנת 1852, בעיר סובאלק. מורשתו ממשיכה לתפוס מקום חשוב הן בקרב לומדי ההלכה והן בקרב העוסקים בתורת הקבלה ובמשנת הגר״א.

